הרפורמה הדרושה במערכת המסים

ד"ר אבי נוב*

לממשלה יש הזדמנות היסטורית לתקן את העוול המתמשך שנגרם למעמד הביניים בעקבות מדיניות מיסים בעייתית. סדרת הפעולות בתחום המיסוי, המפורטות להלן, יביאו להקלה דרמאטית על מעמד הביניים.

במסמך הדרישות של מארגני המחאה, הם מבקשים, בין היתר, ליישם רפורמות שונות במערכת המיסוי, ובכלל זה ביטול הדרגתי של חלק מהמסים העקיפים וגם ביטול הרפורמה במס הכנסה. חלק מהדרישות שלהם צודקות לחלוטין, חלק אחר לא. בנוסף לכך, במסמך שלהם חסרים שיפורים נוספים במערכת המסים אשר יקלו על מעמד הביניים.

מיסים עקיפים
הדרישה הראשונה של יוזמי המחאה היא להפחית את שיעור המסים העקיפים ובמיוחד את שיעור המע"מ. ישראלים משלמים מסים עקיפים, כמו מע"מ, מס קנייה ומכס, מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, והגורמים לייקור המוצרים עד פי 4 מהמקובל בעולם בהתאם לתחקירי גלובס.

הורדת נטל המס העקיף ובמיוחד הפחתת המע"מ בהדרגה במשך מספר שנים, תשפיע לטובה על מעמד הביניים, תעלה את הגביה וגם תאיץ את הצמיחה במשק. בהמשך, אדון במקורות למימון הפחתת שיעור המע"מ.

בנוסף למע"מ, יש להפחית מכסים במיוחד על מוצרים חקלאיים. בהתאם לנתוני איגוד לשכות המסחר, שיעור המכס על יבוא בשר בקר טרי עומד על 190%. שיעור המכס על עוף עומד על 170% ועל מוצרי חלב ושמנת עומד על 150%. שיעור המכס על עגבניות עומד על כ-270% ועל בצל מיובא שיעור המכס מגיע כמעט ל-300%. ביטול מכסים על מוצרים חקלאיים ועידוד התחרות בחקלאות, יאפשרו לרכוש מוצרי מזון איכותיים ומגוונים יותר במחירים תחרותיים.

מיסים ישירים
הדרישה השנייה נוגעת לביטול הרפורמה במס הכנסה. אלא, שביטול הרפורמה בכל הנוגע לעשירונים העליונים אינה מומלצת, שכן יש ביכולתם להימנע מהמיסוי באמצעות תכנוני מס והעברת פעילות למקלטי מס.

גם ביחס למס החברות, אין זה נכון להקפיא או לבטל את מס החברות, שכן מהלך כזה ישפיע לרעה על מעמד הביניים. אם נקפיא או נבטל את הרפורמה במס החברות, נפגע במעסיקים במשק, אשר מצידם יגלגלו את ההפסדים על הציבור, בין היתר באמצעות ייקור המוצרים והשירותים, וגרוע מכך, גם באמצעות פיטורי עובדים.

מס עיזבון
הדרישה השלישית עוסקת בהטלת מס ירושה על מי שצבר מעל 3 מיליון שקלים. האם נכון להטיל מס ירושה? וועדת בן בסט לרפורמה במס הציעה כבר בשנת 2000, להטיל מס בשיעור של 10% על ערך הירושה נטו של יחידים תושבי ישראל העולה על 2 מליון שקלים. בהתאם לאומדנים של משרד האוצר בזמנו, הם צפו כי ההכנסות מהטלת המס יהיו כמיליארד ש"ח בשנה הראשונה לאישור הרפורמה, ולאחר מכן 1.6 מיליארד ש"ח לשנה.

לדעתי, מדובר ברעיון גרוע, בין היתר, מהנימוקים הבאים: (1) ההכנסה הצפויה ממס הירושה נמוכה מאוד. מדובר ללא ספק בסכום זניח בתקציב המדינה, וייתכן כי העלות לאכיפת מס ירושה תהיה גבוהה יותר מההכנסה הצפויה; (2) מס הירושה יגדיל את רמת החיכוך בין האזרח לבין רשויות המס, ויתרבו המחלוקות בין הנישומים ופקידי השומה, במיוחד ביחס להערכת נכסים; (3) מס ירושה עשוי להיות מוטל על נכסים שלמעשה כבר מוסו לפחות פעמיים, ויש בכך אי-צדק; (4) אם המס יוטל על נכסים שנצברו מלפני שנים רבות, הרי שהמיסוי יהיה רטרואקטיבי ובלתי חוקתי; (5) מס יורשה מעודד צריכה ובזבוז של הרכוש המשפחתי ופוגע בתמריץ להורשה; (6) עולים חדשים זכאים להטבות מס מדהימות בהתאם לחקיקה חדשה אשר מטרתה למשוך יהודים עשירים לישראל. האטרקטיביות של ישראל נובעת משילוב ההטבות האלה ומכך שאין כאן מס ירושה. מיליונרים יהודים רבים הגיעו לכאן מחו"ל בשנים האחרונות, וכעת קיים חשש כי עולים עשירים לא ירצו להגיע לישראל; (7) הניסיון בארצות הברית עם מס הירושה מלמד גם כי הוא אינו מעניק שוויון הזדמנויות כפי שסבורים התומכים במס כאמור, אלא דווקא מחסל תאגידים המניבים את רוב מקומות העבודה, זאת משום שהיורשים אשר אינם מסוגלים לשלם את המס, מוכרים את נכסיהם.

מיסוי נדל"ן
מה שחסר במסמך של יוזמי המחאה הוא רפורמה במיסוי הנדל"ן. ישנן סיבות רבות לעליית מחירי הדיור ולעיוותים בתחום הנדל"ן, אך הסיבה המרכזית לכך היא ריבוי המסים על הנדל"ן ומורכבותם.

מדינת ישראל היא אחת המדינות עם נטל המס הגבוה ביותר על דירות. בנוסף לכך, מגרשים רבים באזורי ביקוש עומדים ריקים משיקולי מס. בנוסף לגובה המס, הממשלה יוצרת עיוותים בשוק הנדל"ן, בין היתר, באמצעות שורה של הטבות מס שנוצרו לאורך השנים כטלאי על טלאי. לפיכך, מוצע לקדם רפורמה מהותית במיסוי הנדל"ן לטובת מעמד הביניים.

ניכוי הוצאות מטפלת
סוגיה נוספת החסרה במסמך הוא נושא ניכוי ההוצאות עבור טיפול בילדים. למרות פסיקת בית המשפט העליון בעניין ורד פרי אשר הכיר לצרכי מס בהוצאות הטיפול בילדים, הממשלה מצאה דרך שלא ליישם את פסק הדין. אי-יישום פסק הדין גורם ללחץ עצום על בני המעמד הבינוני, שכן נשים רבות מעדיפות שלא לצאת לעבודה. זהו אחד הגורמים המרכזיים למחאה.

למרות השיפור ביחס לנשים בחברה הישראלית, משטר המס זקוק לשינוי משמעותי אשר יאפשר ליותר נשים להיכנס למעגל העבודה. חייבים להפסיק את הפליית המס כנגד נשים לחלוטין, וכמו במדינות מערביות אחרות להכיר בהוצאות הטיפול בילדים.

ביטול הטבות מס
הסוגיה האחרונה שראויה להתייחסות היא דרך המימון של הרפורמות האמורות, מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. המימון עשוי להגיע מקיצוץ מאסיבי בהוצאות הממשלה, וגם מביטול הטבות מס רבות הנחבאות בספר התקציב והגורמות לעיוותים כלכליים וחברתיים.

בהתאם להערכות של משרד האוצר, הטבות המס בתקציב השוטף מסתכמות בקרוב ל-40 מיליארד שקל, סכום השווה ל-20% מהכנסה השנתית של המדינה ממסים. ביטול הטבות מס רבות, יפחית את האי-שוויון בחלוקת ההכנסות ויחזק את מעמד הביניים.


* ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים. http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net